חיים נוי נ' פלדום פינגול מתכות בע"מ ואח'

פסק דין

1.לפנינו תביעה של התובע, חיים נוי (להלן: "התובע") כנגד נתבעת 1: פלדום פינגולד מתכות בע"מ וכנגד נתבעת 2: פלדום פינגולד מתכות, שותפות מוגבלת (להלן: "הנתבעות" "החברות"), ומנגד תביעה שכנגד של הנתבעות כנגד התובע, התביעות נדונו במאוחד.

2.בחוזה העבודה שנחתם ביום 10.08.04 נקבע כי התובע יהיה מנהל מכירות במחלקת יבוא ישיר ושכרו יהיה 7000 ₪ ברוטו בתוספת עמלות מכירה. עוד סוכם כי בארבעת חודשי העבודה הראשונים ישלמו הנתבעות 3500 ₪ נוספים לתובע ע"ח עמלות מכירה.

התובע טוען שבפועל שונו תפקידו ושכרו, כך ששולם לו שכר ללא עמלות בגובה 10,500 ₪ ברוטו בחודש בכל תקופת העבודה. עוד טוען התובע שהנתבעות שילמו רק חלק מהפרשות לביטוח מנהלים, לא הפרישו כלל הפרשות לקרן השתלמות ולא השיבו לו הוצאות שהוציא עבור דלק. כאשר דרש במכתב ב- 01.2008 את זכויותיו על פי ההסכם, אולץ לצאת לחופשה כפויה ולאחריה פוטר מבלי ששולם לו שכר עבור חודשים 12.2007 ו-01.2008 כן לא שולמו פיצויי פיטורין, פדיון מלוא ימי החופשה ודמי הודעה מוקדמת.

3.הסעדים אותם הוא תובע, כולם מחושבים על בסיס שכר בגובה 10,500 ₪ בחודש: שכר עבודה בגין 12/07 ו-01/08, פדיון ימי חופשה, שכר בגין 7 ימי חופשה כפויה, הפרשות שלא הופרשו ל"ביטוח מנהלים" ולקרן השתלמות, פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, החזר הוצאות דלק ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

4.הנתבעות מצידן,מודות בחובתן לשלם שכר עבור 12.2007 ו-01.2008, הפרשות לקרן השתלמות וביטוח מנהלים, החזר הוצאות דלק פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת אולם טוענות מנגד כי שכרו של התובע עמד על סך של 7000 ₪. בד בבד עם כתב ההגנה הגישו הנתבעות ביום 16.06.2008 תביעה שכנגד בה טענו כי לתובע שולם בטעות מידי חודש סך של 3500 ₪ מ- 01.05 ועד 11.07 משך כשלוש שנים. על כן לטענתן על התובע להחזיר סכום זה, ולכן הנתבעות יצרו חוב לתובע בגובה הסך של 36*3500 וקיזזו את הסכומים שהיה עליהן לשלם בסיום העסקתו מחובו זה כלפיהן.

מטעם התובע העיד התובע בעצמו, מטעם הנתבעות העידו מר נועם זגמן (להלן: "מר זגמן") בעלים ומנהל כספים בנתבעות ומר גידי פינגולד (להלן: "מר פינגולד" ) מנהל ושותף בחברה.

5.ואלו הן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר הוגשו לבית הדין:

א.התובע עבד אצל הנתבעות מחודש 08.2004 עד יום 17.01.2008.

ב.בחוזה סוכם כי התובע ימלא תפקיד "מנהל מכירות במחלקה ליבוא ישיר" אולם בפועל עבד במשרה אחרת (שטיבה שנוי במחלוקת) במחלקת השיווק .

ג.בהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים ביום 10.8.2004 נקבע כי לתובע ישולמו: שכר בגובה 7000 ₪ ברוטו ובנוסף הוצאות אשל ואחזקת רכב, כמו כן הוסכם כי בארבעת החודשים הראשונים (9-12.2004 כולל) ישלמו לתובע 3500 ₪ נוספים אם עמלת המכירה שלו לא תגיע לסכום זה (3500 ₪).

ד.בפועל, במהלך כל תקופת העבודה של התובע שולם לו סך של 10,500 ₪ בחודש ולא נערך חישוב עמלות המכירה. יוער כי למרות הנטען ע"י הנתבעות באשר לתשלומים ששולמו לתובע, לא צורפו תלושי שכר של התובע במהלך השנים (למעט תלוש 01.2008 ו-02.2008).

ה.מכשיר ה"דלקן" ברכב שעמד לשימוש התובע התקלקל והתובע שילם מכיסו הוצאות דלק שלא הושבו לו.

ו.למרות האמור בחוזה, ההפרשות לביטוח מנהלים הופרשו החל בחודש 01.07 ולא עם תחילת העבודה כפי שסוכם בחוזה.

ז.הפרשות לקרן השתלמות מעולם לא הופרשו למרות התחייבות המעסיק להפרישן אחרי חצי שנת עבודה (החל מ03.2005).

ח.משכורת חודש 12.07 שולמה בחלקה.

ט.משכורת חודש 01.2008 לא שולמה.

י.לא שולמו לתובע פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת.

יא.לא שולמו לתובע דמי הודעה מוקדמת.

יב.כל הסכומים הנ"ל שלא שולמו קוזזו מהחוב הנטען ע"י הנתבעות.